Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘טוב לדעת!’ Category

אנו נכנסים לחדר ורוצים לפנות אל כל הנוכחים, אך אבוי, רובם נשים. האם נפנה אל הקהל בלשון זכר או בלשון נקבה?

בזמן האחרון שמעתי, כי האקדמיה העברית החליטה שבמקרים בהם הרוב הוא נשי, יש לנקוט בלשון נקבה. אולם, זו רק שמועה. הדבר אינו נכון. לפי האקדמיה, הפנייה אל קהל כזה היא בלשון זכר.

תשאלו למה? האם אין כאן מקום ליצירת "העדפה מתקנת" לנשים? אז לפי האקדמיה התשובה היא לא, כיוון שצורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. בצורה זו אנו נוקטים כאשר אין לנו צורך להבחין במין. צורת הזכר בעברית היא צורה סתמית, ולכן היא יפה גם לנקבות, מה שאין כן צורת הנקבה, המציינת אך ורק נקבה ומוציאה את הזכר.

אביא כמה דוגמאות להמחשה: אנו נוהגים לומר "בית חולים" על מקום הכולל בתוכו הן חולים והן חולות. לעומת זאת, אומרים "בית יולדות", ואכן הוא מתייחס אך ורק לנשים. ב"גן ילדים" יש גם ילדים וגם ילדות, וגם אם הילדות הן הרוב, עדיין המקום יקרא "גן ילדים".

שימו לב, גם במשפטים בעלי מבנה סתמי ננקוט בלשון זכר, כגון "כאן בונים בניין" ולא – "כאן בונות בניין".

יתרה מכך, המגמה המסתמנת בעברית היא, ביטול צורות הנקבה מפני צורות הזכר, ולא להפך. למשל, בעברית של היום כמעט ואין שימוש בצורת "תלכנה" בעתיד. במקום זאת משתמשים ב"תלכו", כך גם בציווי – במקום "לכנה" משתמשים יותר ויותר ב"לכו".

עם זאת, כל אחד באמונתו יחיה, ואם דרככם לפנות לקהל בעל רוב נשי בלשון נקבה, הכל מותר.

מודעות פרסומת

Read Full Post »

פעם אמרו לכולנו שלא שמים את ו' החיבור אחרי פסיק ושלא מתחילים משפט ב ו' החיבור. זה אסור, זה שיבוש שלא יעלה על הדעת. כן, זה היה המסר.

ובכן, לכל אלו שפונים אליי בשאלת ו' החיבור, הנה תשובתי:

המסר היה מוטעה! ו' החיבור אחרי פסיק מותרת, חוץ מאשר במקרה אחד. ו' החיבור בתחילת משפט מותרת תמיד, וזה אפילו נחמד. ואסביר בקצרה (הנה, שמתי ו' אחרי נקודה, והשמיים לא נפלו. והנה, שמתי ו' אחרי הפסיק, ושוב לא נפלו השמיים. וגם עכשיו לא…):

ו' החיבור אחרי פסיק

ו' החיבור אחרי פסיק תבוא כאשר הו' פותחת משפט בעל נושא ונשוא משל עצמו. משני המשפטים העצמאיים הקצרים יותר נוצר משפט אחד הנקרא "משפט איחוי". כל אחד מחלקיו – זה שלפני הפסיק וזה שאחרי הפסיק המתחיל בו' החיבור – נקרא "משפט מאוחה", או "איבר".

אבל (כן, יש גם "אבל"), ההחלטה אם לשים פסיק בין המשפטים המאוחים תלויה באורכו של המשפט המאוחה השני. אם הוא ארוך, נשקול לשים נקודה ולהתחיל משפט חדש.

אז מתי לא תבוא ו' החיבור אחרי פסיק? כאשר הו' מחברת בין מילים או בין צירופי מילים ברשימה, כגון: הלכתי למכולת לקנות לחם, חלב, גבינה, מים ועגבניות.

האם כאן תבוא הו' תמיד רק לפני הרכיב האחרון ברשימה? התשובה היא לא. אפשר לחזור עליה כמה פעמים בתוך הרשימה במקום הפסיקים, לדוגמה: הלכתי למכולת לקנות חלב וגבינה, מים ועגבניות ולחם. במקום הפסיק אחרי "גבינה" גם אפשר לשים ו'.

ו' החיבור אחרי נקודה:

אם תסתכלו בלשון המקרא, תראו כי פתיחת משפטים בו' החיבור היא דבר שכיח ("ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה" – במילים אלו נפתח ספר שמות). גם אם תציצו במשנה תראו זאת : "רבי שמעון אומר: שעירי הרגלים מכפרין, אבל לא שעירי ראשי חדשים. ועל מה שעירי ראשי חדשים מכפרין?…"(מתוך שבועות א,ד).

אז מה למדנו מזה? – ו' החיבור אחרי נקודה או בתחילת משפט היא מותרת, ולדעתי, אפילו מייפה את המשפט.

Read Full Post »

כותרת מבלבלת, מה? אבל מתברר כי היא נכונה לחלוטין.

רבים בטוחים ששתי המילים הללו פירושן זהה והן רק מחליפות זו את זו כמעשירות שפה. אי לכך, מרבים להשתמש בהן בכוונה למשמעות זהה, אולם כאן הם טועים. מתברר ש"מסתבר" אינו "מתברר".

אסביר בדיוק מה פירושה של כל אחת:

מסתבר = מתקבל על הדעת מתוך סברה בלבד. ישנה אפשרות וסברה. (ובקיצור –) סביר.

מתברר = מתחוור, ברור (כשמש), נכון לחלוטין.

וכדי להמחיש, אתן דוגמאות:

* לפי דיווחים מישיבות הממשלה מסתבר שהצעת החוק עומדת להיכשל. (– סביר שיקרה).

* לפי ידיעות מדויקות מישיבת הממשלה מתברר שהצעת החוק תעלה שוב לדיון. (- ודאי, נכון).

אם אתם רוצים לדייק בשימוש בשפה ובמשמעויות הנכונות של דבריכם, אתם מוזמנים להפנים, או יותר נכון – מסתבר שאתם עומדים להפנים את דבריי.




Read Full Post »

אז זהו. אם אכתוב לכם בקיצורים ובסלנג של השפה העברית ולא הבנתם – זב"שכם (=זו הבעיה שלכם). גם אם תגידו שזה סתם בבל"ת (=בלבולי ביצים) – אז"ש (=אז זהו שלא). סלחו לי אם אחפור לכם במוח. בטח תגידו: "עאלק, חבל"ז (=חבל על הזמן), ילצ"מ (=יש לי צרות משלי)! אבל, זה למל"מ (=לא מועיל, לא מזיק) לשמוע. בין סק"ס (=סדורים, קניות וספונג'ה) לגלח"צ (=גילוח, צחצוח), אקרא מה שכתוב פה, ואחר כך – חזל"ש (=חזרה לשגרה). זה יהיה סתם בשביל הכסת"ח (=כיסוי תחת) שלי". עכשיו, קבלו ח"ח (חיזוק חיובי) ויאללה, עאב"ש (=עזבו אותי, באימא שלכם

Read Full Post »

רבים נוטים לתהות ולטעות כאשר הם מדברים על מכנסיים,מגפיים,משקפיים,גרביים – כולם זכר!

אבל הנעליים, לעומת זאת, הן נקבה!

המכנסיים יפים, הגרביים אדומים, המגפיים מתאימים, המשקפיים שבורים, אבל הנעליים ירוקות!

Read Full Post »

מיותרת:

בכדי= כדי

בוודאי = ודאי

בנוסף = נוסף

ביחד = יחד

באשר ל… = אשר ל…

באם = אם

נחוצה :

תוך = בתוך

שעה ש… = בשעה ש…

עבור = בעבור

Read Full Post »

בשל, בגלל, מחמת, מכוח, מפני, מתוך, בגלל, עקב

Read Full Post »

Older Posts »