אם חשוב לכם שהטקסט שלכם יהיה איכותי, יסודי ושמטרתכם תהיה ברורה לקורא -
רצוי ומומלץ למסור אותו לעריכה לשונית!
כל סוגי הספרים (ביוגרפיה, פרוזה, עיון, לימוד, רומן ועוד):עריכת מקור , עריכת תרגום
אתרי אינטרנט
עבודות אקדמיות בכל הרמות (סמינריונית, תזה, דוקטורט ועוד)
מאמרים אקדמיים
פרופילים של חברות
מסמכים
מכתבים
ברכות
נאומים
וכן כל טקסט אחר!
החומר הערוך מוחזר, כך שניתן לראות את התיקונים שבוצעו בטקסט, ובמקביל – לקבלו כטקסט נקי, ערוך ומוכן לשלב הבא (עימוד או הדפסה וכדומה).
עורך הלשון אחראי לכך שהטקסט יהיה נקי מבחינה לשונית. הוא ישפר את הטקסט לטקסט אמין יותר, ייצור האחדה וישפר את הסגנון. כלומר, יהפוך את שפת הדיבור לאמינה יותר, את שפת הכתיבה לנקייה, זורמת ובהירה יותר.
וכיצד עורך הלשון עושה זאת? העורך קורא את החומר קריאה ביקורתית, מזהה ליקויים בסדר ההגיוני, ניסוחים בעייתיים, טעויות תחביר, סתירות, משפטים עמומים, פיסוק לא נכון או בלתי מושלם, כתיב לא תקין. העורך משפר, מתקן ו"משדרג" את הטקסט.
המוטו שלי הוא, להתאים את הטקסט לצרכים, תוך רגישות לטקסט, לסגנון האישי של הכותב, לקהל היעד ולמאפייני הטקסט.
עריכת לשון חשובה ביותר לאיכותו של כל טקסט היוצא לאור (לא רצוי שטקסט יצא לאור עם שגיאות לשוניות, עם סימני פיסוק לקויים וללא האחדה לשונית ).
עריכת לשון מתבצעת לאחר שהכותב מעריך כי הטקסט שלו מניח את הדעת ושהוא עצמו מיצה את יכולת כתיבתו, אך עדיין אינו שבע רצון מהתוצאה ודרושה לו עזרה מקצועית.
המלצות:
בכל המקרים, הגשה או הצגת טקסטים במצבם הגולמי אינה מומלצת.
כתבי יד- מומלץ להגישם לעריכה לשונית לפני הפנייתם להוצאות הספרים, כדי לשפר את סיכוייהם לזכות בתשומת לב ובשיתוף פעולה.
עבודות אקדמיות – מומלץ להגישן לאחר עריכת לשון, כדי לשפר את הסיכויים לקבלת הערכה גבוהה יותר.
אתרי אינטרנט – אין מחלוקת בדבר חשיבות השפה המוצגת לעיני רבבות גולשים ומיצגת אתכם. האתר שלכם נחשף לעין כל! החשיפה שלכם היא הגדולה ביותר! השרות הגרוע ביותר שתעשו לעצמכם הוא, אם תציגו את אתרכם כשאינו ערוך מבחינה לשונית.
אז מהי בעצם עריכת לשון?
כתיב: תיקון שגיאות כתיב ופליטות קולמוס, הקפדה על אחידות.
תחביר: טיפול בשגיאות תחביריות, פיסוק נכון.
ליטוש לשוני: שיפור וליטוש משפטים עמומים, שיפור ניסוח, השמטת מילים מיותרות והשלמת מילים חסרות, בדיקת שלמות, רצף, דיוק ובהירות הטקסט, מתן הערות תוכן כמו: השמטת קטעים לא מתאימים, הרחבת נושא, מבנה, הצעות לשמות טובים יותר לפרקים ולפרקי משנה.
ישנן כמה רמות עריכה:
עריכת ליטוש – עריכה סגנונית קלה, תיקונים קלים של סימני פיסוק ושגיאות כתיב.
עריכה יסודית: תיקון הטקסט על כל מרכיביו: בהירות ודיוק הטקסט, פיסוק נכון, תיקון שגיאות תחביר, ליטוש משפטים מעורפלים או מסורבלים, ביטול או השלמת מילים, האחדת הכתיב והקפדה על אחידות ועקיבות הכתיבה והסגנון (סן פרנסיסקו – סאן פרנסיסקו; מוזיקה – מוסיקה; כסא – כיסא), מניעת חזרות מיותרות, כפילויות, סתירות ואי התאמות, שמירה על זרימה הרמונית של הטקסט, שמירה על סגנון קולח, רהוט, בהיר ולא מסורבל, שיעביר את המסר באופן ברור ועקבי, שמירה על קשר רעיוני בין הנושאים, שיפור ושדרוג אוצר המילים, בנייה מחדש של מבנה המשפטים והתוכן, הצעות להבהרות תוכן.
שכתוב – כתיבת החומר מחדש (ניסוח מחדש בהתאם לצורך).
ספרים – סידור, גרפיקה ועימוד
עבודות אקדמיות – עימוד, הדפסה והגשה
אתרי אינטרנט – עימוד ו"שתילת" הטקסט
כל טקסט אחר – עימוד וגרפיקה, אם נדרשים, והדפסה
חגית רוטשטיין – עריכה לשונית וכתיבה עיתונאית
arichaleshonit@gmail.com טלפון: 054-8117161
לעמוד זה ישנם תת-העמודים הבאים.
